<h1>חוקות הדיינים סימן קס"ו</h1>
<h2>דף קה.</h2>
המשכיר בית לחבירו ונתעברה השנה נתעברה לשוכר כך מפורש במציעא בפרק השואל ויש מי שאומר שהשכיר את הבית סתם ולפיכך נתעברה לשוכר שהרי יכול לומר לו בניסן נכנסתי בבית זה ובניסן אני יוצא וכ"ש אם א"ל אני משכיר אותו לך שנה זו והוא עומד בתשרי דבהא ודאי אמרינן דנתעברה לשוכר ואפילו בא המשכיר בתחילת חדש העיבור וא"ל שיצא מן הבית שאעפ"י כן נתעברה לשוכר אבל מורי תמ"ך כתב בתשובת שאלה דלא אמרו נתעברה השנה נתעברה לשוכר אלא דוקא כשא"ל אני משכיר לך בית זה שנה [זו] וכגון שעומד בתשרי אבל אם עומד בניסן לא אמרינן שנתעברה לשוכר משום דלא מועיל אלא מכאן ועד תשרי אני משכיר לך בית זה ואפי' אמרינן בשנה סתם דנתעברה לשוכר משום דסתם שנה אינו אלא י"ב חדש ולזה הביא ראיה מן הגמרא וכן הוא עיקר ואם השכיר בית לחדשים נתעברה למשכיר, ואפילו בא המשכיר להוציאו מן הבית בסוף חדש העיבור חייב השוכר לתת לו השכירות של החדש ואם השכיר לחדשים ושנה כגון שא"ל בית זה אני משכיר בשנים עשר דינרין לשנה בדינר לחדש או שאמר בדינר זהוב לחדש בי"ב זהובים לשנה אם נתעברה השנה נתעברה למשכיר כך מפורש בפ' השואל [ק"ב ע"ב] ובב"ב בפרק בית כור [ק"ה ע"א]. ואם אמר בע"ה לזמן זה השכרתיך וצא מן הבית והשוכר אומר לא שכרתי אלא סתם או לזמן ארוך על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה בעל הבית נשבע שבועת היסת ומוציאו מן הבית.
